דודי גז מסווגים כציוד נפץ ואש מסוכנים. לכן, התקנתם מתבצעת על בסיס נורמות וכללים מיוחדים, אשר בהכרח מספקים אוורור בחדר דודי גז.
אוורור הדוד
מערכת האוורור בחדר הדוד חייבת בכל האמצעים להבטיח את זרימת האוויר הדרושה לשמירה על הבעירה. אם הבית (או הדירה) אטום הרמטית, אוויר מוזרם במהלך הבעירה. הפיצויים נעשים בגלל כניסת אוויר מצינורות האוורור (מכסים בשירותים ובמטבח).
אין צורך לצייד את זרימת האוורור באופן ספציפי לחדר דוד הגז.
מכיוון שבמקרה של תאונה, גז דרך האוורור בחדר הדוד יופץ ברחבי המקום. מערכת האוורור היעילה והזולה ביותר של חדר הדוד נחשבת לשסתום אספקה המותקן ישירות על הקיר החיצוני.
וסוג השסתום הפרימיטיבי ביותר הוא חור בקיר בקוטר 10 - 15 ס"מ. אם כוח הדוד לא יעלה על 30 קילוואט, אוורור כזה בדוד גז יספיק.
תקני אוורור בחדר הדוד
יש לחבר את אוורור חדר הדוד למערכת האוורור הכללית של כל הבית. תעלת האוורור הנפוצה מחוברת לצינור הפליטה מתחת לתקרת החדר.
שני ארובות משמשות כארובה: הראשונה נדרשת לארובה עצמה, השנייה לטיפול בה מאוחר יותר.
אוורור אספקה בחדר הדוד מצויד בגריל בקיר הפונה לרחוב או בעזרת חיתוכים מיוחדים בחלקו התחתון של הדלת.
יש לחשב את שטח פתחי האוורור בחדר הדוד על בסיס היחס: 8 סנטימטרים רבועים של פתחים לכל קילוואט כוח הדוד (אם הגריל יוצא החוצה) או 30 סנטימטרים מרובעים של כל קילוואט של הדוד, אם הזרם הוא מחדר סמוך.
מנע כניסה של הגז לארובה. שטח החור עבורו נבחר על פי היחס (קוטר בסנטימטר \ קיבולת הדוד בקילוואט): 12 \ 24; 13 \ 30; 17 \ 40; 19 \ 55; 22 \ 80; 23 \ 100.
על מנת שהארובה תעבוד ביעילות, יש צורך להאריך את הצינור מעל רכס הגג, אחרת זרימת אוויר דרך הרכס אפשרית.
תקנים לאוורור החדר לחדר הדוודים
חל איסור להתקין דוד גז בחדרי מגורים.
התקרות בחדר הדוד חייבות להיות לפחות 2 מ '20 ס"מ. הדוד דורש 4 מ"ר. שטח רצפה. הקירות אינם מודבקים בקצף, טפטים בנייר ולא מסתיימים בעץ. יש לרצף את הרצפה או לשפוך אותה עם טיט בטון (חומרים חסינים אש). דלת חדר הדוד צריכה להיות רוחבה 80 ס"מ.
